מהי תאונת דרכים?

מהי תאונת דרכים?


 
 
 

חוק הפיצויים מסדיר את תאונת הדרכים בשלוש הוראות שונות :

  האחת, קבועה בסעיף 1 לחוק בהגדרת המונח “תאונת דרכים”, אשר זה נוסחה:

  “תאונת דרכים” – מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי”.

הגדרת המונח “תאונת דרכים” מורכבת משלושה נדבכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל”ה-1975 : הגדרה בסיסית, חזקות מרבות וחזקה ממעטת.

ההגדרה הבסיסית

על מנת להבין אם אירוע מסוים הוא תאונת דרכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל”ה-1975 יש להתחיל עם סעיף 1 לחוק שקובע כי תאונת דרכים היא “מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה”.

כלומר, בכדי שאירוע יזכה בהתאם להגדרה הנ”ל בחוק עליו לקיים את מלוא ההיבטים הבאים:

  • מאורע.
  • שבו נגרם לאדם נזק.
  • עקב -קשר סיבתי נדרשת הוכחת קשר סיבתי בין ניצול הרכב לבין התאונה. קשר סיבתי זה הוא כפול: ראשית, נדרש קיומו של קשר סיבתי-עובדתי המתמצה לרוב בסיבה-בלעדיה-אין. דיניו של קשר סיבתי עובדתי זה אינם מיוחדים לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. כמו כן נדרש קשר סיבתי-משפטי הבורר מבין הסיבות-בלעדיהן-אין אותם גורמים אשר מפאת תכונתם משמשים יסוד להטלת חבות-ואין כאן המקום להרחיב בעניין זה.
  • שימוש ברכב מנועי.
  • למטרות תחבורה.

בנוסף הסעיף הנ”ל מרחיב וקובע שגם במידה שהאירוע לא ענה באופן ברור על ההגדרה הזו עדיין אין לסתום את הגולל על כך שמדובר בתאונת דרכים. יש בחוק כמה הגדרות מרחיבות לתאונת דרכים כמו למשל נזק שנגרם כתוצאה מהתלקחות רכב או התפוצצות רכב (לרבות בשל התלקחות/התפוצצות חומרים שחיוניים לכושר נסיעתו ואפילו אם בשל גורם חיצוני). כמו כן, על פי החוק ניתן להגדיר כ”תאונת דרכים” גם פגיעה שהייתה כתוצאה משימוש בכוח המכני של הרכב כל אימת שהרכב לא שינה את ייעודו המקורי. דהיינו, מקרים רבים שאינם בהכרח נראים כתאונת דרכים לעיניים לא משפטיות יכולים להתברר כאירוע מזכה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל”ה-1975 אם ינותחו באופן מקצועי.

מהו שימוש ברכב מנועי?

הגדרתו בחוק הינה כדלקמן: ‘שימוש ברכב מנועי’ – נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד”.

סוגיה מהותית לגבי הגדרת “תאונת דרכים” היא הביטוי “שימוש ברכב מנועי”. על פי החוק והפסיקה זהו ביטוי שמרחיב מאד את ההגדרה הבסיסית. לדוגמה, שימוש ברכב מנועי הוא גם כניסה לרכב, ירידה מרכב, חניית רכב, דחיפת רכב, גרירת רכב ואפילו טיפול ברכב על ידי המשתמש או כל אדם אחר שאיננו עושה זאת במסגרת עבודתו.

זאת ועוד, חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל”ה-1975מגדיר גם פגיעה ממטען או חלק של הרכב כתאונת דרכים. קרי, אם אדם עמד לצד משאית ולפתע נפל עליו חלק מהמטען ונגרם לו נזק גוף הרי שמדובר לפי החוק בתאונת דרכים (למעט מקרים של נפילת מטען בזמן טעינה או פריקה מרכב עומד).

כל ההגדרות שהובאו כאן הן רק ההגדרה הבסיסית. בפסקי דין שונים התקבלו החלטות לכאן ולכאן לגבי אירועים שנטען לגביהם שהם נכנסים (או לא נכנסים) תחת הגדרת המונח תאונת דרכים.

ישנן חזקות מרבות, שהגדרת המונח תאונת דרכים יכולה לחסות בצילן, ויש לשלול חזקה ממעטת כפי שנגדיר להלן.

שלושת שלבי הגדרת תאונת דרכים:

כפי שניתן לראות הגדרת האירוע היא משימה מורכבת. עד כדי כך שאפילו שופטי בית המשפט העליון התייחסו למורכבות הנושא והנה למשל דבריו של כב’ השופט עמית: “מה לא נכתב ומה לא נאמר על אי הבהירות באשר למונח תאונת דרכים? קולמוסין נשברו ומקלדות נשחקו בביקורת על הניסוח הקזואיסטי והבלתי קוהרנטי של החוק”.

כך או כך הלכה פסוקה היא שהבחינה בעניין זה נעשית בשלושה שלבים:

מרכיבי ההגדרה הבסיסית – בשלב ראשון בית המשפט בוחן האם האירוע המדובר מקיים את מרכיבי ההגדרה הבסיסית של מאורע, עקב, שימוש, ברכב מנועי, למטרות תחבורה, שכתוצאה ממנו נגרם נזק.

חזקות מרבות – אם המקרה איננו מקיים את מלוא ההגדרה הבסיסית יש לבחון האם הוא “נופל” לגדר אחת החזקות המרבות בחוק. למשל, התלקחות, התפוצצות, פגיעה בעקבות ניצול כוח מכני וכדומה. במידה שהאירוע עונה על אחת ההגדרות המרחיבות הוא יוכר כתאונת דרכים גם אם לא התקיימו בו כל מרכיבי ההגדרה הבסיסית.

שלילת החזקה הממעטת – חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל”ה-1975 קובע חזקה “ממעטת” לפיה אין להכיר בתאונה כ”תאונת דרכים” אם הנזק נגרם כתוצאה ממעשה מכוון או מעשה איבה. למשל, רכב ששימש אדם לדרוס בכוונת מכוון. במקרים אלה, גם אם ניתן להגדיר את המקרה כתאונת דרכים לפי ההגדרה הבסיסית או ההגדרות המרחיבות, לא תקום זכות לפיצויים מכוח חוק הפלת”ד.

תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה:

חשוב לדעת: תאונת דרכים יכולה להיות גם תאונת עבודה. כלומר תאונת הדרכים תהפוך בהגדרתה  גם לתאונת עבודה במידה והתרחשה לאדם בעבודתו או בדרכו אליה או ממנה לביתו. מצב זה, עונה כנדרש הן על ההגדרה של “תאונת דרכים” והן על ההגדרה של “תאונת עבודה”. במקרה זה באמצעות עורך דין מומחה לתאונות עבודה ולתאונות דרכים, יכול וזכאי הנפגע לתבוע גם את המוסד לביטוח לאומי וגם את חברת הביטוח שביטחה את הרכב בו עשה שימוש או ממנו נפגע.

תאונת דרכים יכולה להיות תאונת עבודה אם ארעה לאדם בעבודתו או בדרכו אליה או ממנה לביתו. מצב זה, עונה כנדרש הן על ההגדרה של “תאונת דרכים” והן על ההגדרה של “תאונת עבודה” ועל כן זכאי הנפגע בגופו לתבוע הן את המוסד לביטוח לאומי והן את חברת הביטוח שביטחה את הרכב בו עשה שימוש.

כל נפגע שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מתאונת דרכים מגיעות לו זכויות שנקבעו על ידי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. התנאים הבסיסיים להכרה:

  • אירוע שבו היה מעורב רכב מנועי, לרבות אופנוע, רכבת, אוטובוס וכו’.
  • האירוע גרם לנזק גוף.
  • במקרה שהנפגע הוא הנהג – הנהיגה הייתה עם רישיון תקף לסוג הרכב.
  • נהיגה עם תעודת ביטוח תקפה לסוג הרכב ולמועד התאונה.

 * המאמר אינו תחליף לייעוץ משפטי בידי עורך דין. האמור מעניק מידע כללי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואף לא חוות דעת משפטית ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא, ויש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו לפני נקיטת פעולה כלשהי, משפטית, רפואית או אחרת, מאחר וייתכנו מקרים שבהם יהיה על הנפגע לפעול אחרת לפי עניינו, ואשר אינן מפורטות במאמר זה, אשר על כן מומלץ לפני ביצוע פעולה כלשהי, לפנות ולהתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום זה, וזה תחום מומחיותו.

אייל הלוי

עורך דין

עו״ד איל הלוי בעל ניסיון המתמחה בעריכת הסכמים וחוזים לקנייה ומכירת מגרשים, דירות והשכרתם. ניהול נכסים לתושבי חוץ ולתושבי הארץ שבבעלותם נכסי נדל״ן. בנוסף, עו״ד הלוי מייצג חשודים ונאשמים בכל הקשור לעבירות תעבורה כגון: שלילת רישיון, פסילות רישיון מנהליות, נהיגה בשכרות, נהיגה תחת השפעת סמים, עבירות מהירות, נהיגה בזמן פסילה, עבירות שבוצעו על ידי נהגים חדשים/צעירים והורדת נקודות .

אורי הלוי

עורך דין

עו”ד אורי הלוי, עוסק בכל הקשור בדיני נזיקין וחברות ביטוח. בתביעות נזקי גוף, תאונות דרכים, רשלנות רפואית,חיים,תאונות עבודה, אבדן שכר עבודה וכדו’. עיסוקו כולל ייצוג נפגעי תאונות דרכים בבתי המשפט לרבות ייצוג תובעים כנגד חברות הביטוח, ובכל מקרה אחר בו נגרם לאדם נזק גוף ומגיעים לו פיצויים. יתרונו הגדול והייחודי טמון ביכולת להעניק ללקוח פיצוי מרבי עקב ניסיון רב שצבר בייצוג חברות ביטוח שונות והכרת הנפשות הפועלות, כך שטיפולו בתביעת הנזיקין ומיצוי זכויותיו של הלקוח יבואו לידי מימוש בצורה טובה יותר וממילא התוצאות יהיו טובות יותר.

צור קשר

מאמרים נוספים

נהיגה בשכרות
תעבורה

נהיגה בשכרות

נהיגה בשכרות היא גורם מספר אחד להתרחשות תאונת דרכים קטלנית היום, תאונת דרכים קטלנית היא התנגשות בין שני כלי רכב, או בין כלי רכב להולך …

נהיגה ללא רישיון רכב ברכב
תעבורה

נהיגה ללא רישיון רכב ברכב

בעקבות שינוי בחוק, נהיגה ללא רישיון רכב ברכב היא מותרת. אך כמובן שזה לא פוטר לחדש את הרישיון בזמן. בישראל תאונות דרכים בקרב צעירים בשל …

נהיגה ללא רישיון רכב בתוקף
תעבורה

נהיגה ללא רישיון רכב בתוקף

נהיגה ללא רישיון רכב בתוקף זה אומר במילים מדוברות לנהוג ללא טסט, הטסט בודק את תקינות הרכב ומניעת בלאי בחלקי הרכב ובכך למנוע  תאונת דרכים, …