ניתן להבין את הצורך במומחים לשחזור תאונות דרכים משתי זוויות. ראשית אפשר לשאול:

מדוע צריך לנתח ולהבין את תאונות הדרכים? מדוע יש צורך בשחזור לשם הניתוח הזה?

הצורך לנתח תאונות דרכים ולהבין אותן לאשורן הוא חשוב ביותר. תאונה היא אוסף של אינספור אלמנטים שיש ברצוננו לדעת כמה שיותר עליהם:

הגורם האנושי: לצדדים רבים יש רצון להבין את מידת מעורבותו של הגורם האנושי. מעורבים בתאונות דרכים הנחשדים להיות הגורמים להן יכולים למצוא את עצמם בבית המשפט, ובאמצעות הבנה עמוקה של גורמי התאונה ניתן ללמוד האם הם באמת אשמים או שהיו קורבן של תקלה טכנית.

חברות הביטוח: חברות ביטוח מעוניינות גם הן להבין את גורמי התאונה לעומק, וכך לדעת מהם הפיצויים שהם נדרשים לשלם בהתאם לפוליסה שהמעורבים בתאונה רכשו.

תקלות מכאניות: מנגדו של הגורם האנושי, קיים הגורם המכאני. כאשר מידת המעורבות האנושית בתאונה נמוכה, האשמה מתגלגלת אל תקלות טכניות בכלי הרכב או בסביבה בה נסעו. הבנה של שלל הגורמים והאלמנטים הללו שהיו מעורבים בתאונה מאפשרים טיפול המשך בנושא התאונה.

מציאת אשמים: פעמים רבות, כאשר הגורמים לתאונת הדרכים הם המכוניות או הסביבה, עדיין ניתן למצוא את האדם האחראי לתקלה שגרם לה לבסוף. בין אם מדובר בתקלה מובנית בכלי הרכב או טיפול מרושל בו, ובין אם מדובר במפגעים סביבתיים שלא טופלו או בכשלים אדריכליים – עבור כל אחד מהם ניתן למצוא מי נדרש ליטול את האחריות.

תיקון: בנוסף למציאת אשמים, הבחנה בגורמים הסביבתיים או המכאניים אשר גרמו לתאונה מאפשרת תיקון שלהם. באמצעות הבנה עמוקה של הגורמים הללו ניתן ללמוד כיצד להסיר אותם ולהביא למניעה מתאונות דומות בעתיד, אם עבור כלי הרכב הספציפיים והסביבה הנקודתית בה התרחשה התאונה, ואם עבור כלי רכב דומים וסביבה בעלת תנאים מקורבים.

כל שנותר הוא לשאול, מדוע יש צורך בשחזור? תאונה היא תרחיש בו מעורבים אינספור אלמנטים, גדולים וקטנים, ופועלים בהם כוחות רבים. כל פריט קטן במערכת הסבוכה הזו נותן את חלקו כדי להשפיע על התוצאה, ולכן קשה להבין את הגורם לתאונה מבלי להבין את כל השתלשלות העניינים שלה. באמצעות שחזור של התאונה ניתן להצביע על כל האלמנטים השונים במערכת, להבין איך השפיעו אלו על אלו כדי להביא לתוצאה המצערת, וכך לדעת מי מהם הם הגורמים לתאונה.

מה הם השלבים בחקירת תאונת דרכים?

חקירת תאונת הדרכים היא תהליך שבו מנסים לקבוע את הסיבה להתרחשותה של תאונת הדרכים. תהליך חקירת תאונת דרכים מורכב מחמישה שלבים:

• דיווח
• איסוף נתונים בזירת האירוע
• איסוף נתונים טכניים
• שחזור התאונה
• ניתוח הנתונים ומסקנות

 שלושת השלבים הראשונים הם שלבים בסיסיים הניתנים לביצוע גם על ידי הנהג המעורב בתאונה. שני השלבים האחרונים הם שלבים אנליטיים – שלבים שעל מנת לבצע אותם נדרש ידע הנדסי וניסיון מיוחד בניתוח תאונות דרכים. המעבר דרך חמשת השלבים האמורים לעיל מתבצע פעמיים. פעם אחת מיד לאחר התאונה ופעם נוספת כשמנתחים את הממצאים על-מנת להחליט כיצד ומדוע אירעה התאונה.

שלב מס’ 1 – דיווח:

הנהג המעורב בתאונת דרכים מדווח למשטרה ולחברת הביטוח את הידיעה על היקרות התאונה. כמו-כן, מדווח על נסיבות האירוע. בדרך כלל, יתוארו מספר נתונים מרכזיים, בהם מיקום התאונה, כיווני הנסיעה של כלי הרכב, כיוון החצייה של הולכי רגל ומספר נפגעים. כמובן, שנתונים נוספים ייכללו בהתאם לנסיבות. חשוב לציין, כי במקרה שהמשטרה חוקרת את אירוע התאונה (תאונה עם נפגעים בדרך כלל), ימסור הנהג את כל נסיבות התאונה לחוקר. דבריו יירשמו וישמשו את המשטרה בעת שחזור התאונה והסקת המסקנות. זאת, לצורך ההמלצה להעמדה לדין של מי מהנהגים.

שלב מס’ 2 – איסוף נתונים בזירת האירוע: 

זמן קצר אחרי אירוע התאונה, ייעלמו הסימנים שעל הכביש ויתוקנו או יפורקו כלי הרכב. בשלב זה, הנהג המעורב יכול עדיין להנציח בעצמו נתונים מזירת האירוע. מדובר בנתונים, כגון נזקים, סימני בלימה, תמרורים, שדה ראייה וכו’. כאשר המשטרה מעורבת בחקירה, מבצע הבוחן המשטרתי את עבודת איסוף הראיות בזירת התאונה.

ראיות אלו ישמשו את הבוחן לצורך שחזור התאונה והסקת המסקנות ולשם ההמלצה להעמדה לדין. על-כן, מומלץ שגם הנהג המעורב בתאונה, בעצמו או על ידי מומחה הנדסי, יבצע איסוף נתונים מזירת האירוע. איסוף הנתונים ישמש את הנהג בניהול יעיל יותר של ההגנה המשפטית. זאת, אם יוגש נגדו כתב אישום או אם ייתבע בבית משפט אזרחי על ידי הנהג השני.

המלצותינו אליך הנהג הן:

• החזק ברכבך מצלמה וסרט מדידה לצורך הנצחת זירת האירוע בכביש;
• חפש עדי ראייה אפשריים לתאונה לצורך מתן עדות מטעמך בבית המשפט;
• דאג למדוד ולהנציח סימני בלימה, במידה שישנם (לצורך חישוב מהירות);
• דאג להנציח שברי עצמים שעל הכביש, שברי זכוכית, שברי בקליט, שברי פח וכד’;
• דאג להנציח את המיקום הסופי של כלי הרכב בזירת התאונה;
• דאג להנציח את הנזקים בכלי הרכב;
• דאג להנציח את התמרורים במקום התאונה;
• מדוד את שדה הראייה בכיוון הנסיעה שלך ושל נהג הרכב המעורב;
• בדוק את תקינותם המכנית של מערכות הבטיחות של הרכב, בין היתר מערכת הגה, אורות, בלמים וצמיגים. במידת הצורך, דאג שמערכות אלו ייבדקו על ידי מומחים לפני שהרכב יפורק או יתוקן על ידי הביטוח;
• מפגעים בטיחותיים בכביש טבעם שיוסרו, ולכן יש להנציח אותם מיד אחרי קבלת הדוח או התרחשות התאונה. ראוי, שהנצחה זו תיעשה ע”י מומחה שמקצועו ההנדסי מאפשר לו לגלות את המפגע וגם להעיד עליו בבית המשפט כעד מומחה מטעם ההגנה.
• חלק מהממצאים יונצחו על ידי צילום וחלק אחר יונצח על גבי סקיצה ראשונית. לאחר מכן, על סמך רישום זה, ייערך תרשים בקנה מידה.

איסוף ממצאים ודוחות תנועה: 

איסוף והנצחת ממצאים מיד לאחר אירוע חשוב גם במקרה של דוח תנועה. זמן רב יעבור עד לבירור נסיבות העברה בבית המשפט, ולכן ייתכן כי המקום ישתנה ע”י גיזום ענפי עצים החוסמים את שדה הראייה, שינוי בהסדרי תנועה, הצבת תמרור שהיה חסר, סימון קו עצירה או סימון נתיבים וכד’. ייתכן, כי סימון לא נכון או הצבת תמרור שלא בהתאם לתקנות יכולה להביא לזיכויו של הנאשם, אך בעת הבירור בבית המשפט המצב השתנה והמפגע תוקן. לכן, זכור: הנצחת ממצאים ביום האירוע עשויה להוביל לזיכויך ‘מחר’ – בבית המשפט.

תאונת דרכים כתב אישום

שלב מס’ 3 – איסוף נתונים טכניים:

בשלב זה ייאספו נתונים שלא קשורים ישירות בגרימת התאונה. הנתונים יושגו ממקורות שונים, בין היתר מהרשות המקומית או ממע”צ (שרטוט המקום, תוכנית הרמזורים, מיקום תמרורים…) וכד’. חשוב לזכור, כי ניהול הגנה יעיל יותר יושג אם בשלב זה איסוף הנתונים יבוצע גם הוא על ידי מומחה הנדסי. המומחה יבצע, בין היתר, את הפעולות הבאות:

• ימדוד את הצומת או את הכביש במקום התאונה;
• ימדוד את שיפועי הכביש, את שדה הראייה ואת מקדם החיכוך של הכביש;
• ימדוד את שדה הראייה בנסיבות המיוחדות של התאונה. למשל, שדה ראייה שנוצר כשהולך רגל חוצה מאחורי רכב חונה וכד’;
• ישרטט תרשים בקנה מידה של מקום התאונה. תרשים הכולל את כל הממצאים שנוצרו כתוצאה מהתאונה ושנאספו בשלב הקודם;
• ימדוד רדיוס פניות על מנת לקבוע במידת הצורך מהירות קריטית בעקומה ;
• יקבע אם הצמיגים כשלו לפני התאונה או כתוצאה ממנה (כאשר הצמיג או הצמיגים נמצאו ללא אוויר);
• יקבל תכנית רמזורים מהעירייה או ממע”צ;
• יבצע בדיקות נוספות בהתאם לנסיבות;

שלב מס’ 4 – שחזור התאונה:

אם שלושת השלבים הראשונים יכולים להתבצע גם על ידי הנהג עצמו, הרי ששלב זה והשלב הבא כדאי שיתבצעו על-ידי מומחה הנדסי המיומן בחקירת תאונות דרכים. השחזור, משמעותו צירוף של כל הנתונים שנאספו בשלבים הקודמים. באמצעותם, תגובש הקביעה, כיצד התאונה התרחשה. מומחה הנדסי, בהקשר הנ”ל, יבצע את החישובים הבאים:

• מהירות מופרזת של כלי הרכב
• מיקום כלי הרכב בעת ההתנגשות (נקודת ה”אימפקט”);
• כיוון חציית הכביש על ידי הולך רגל לפני הפגיעה;
• מהירות חציית הכביש על ידי הולך רגל;
• זמן התגובה של הנהג;
• זמן התגובה של מערכות הרכב;
• ביצוע ניסוי שדה ראייה וביצוע ניסויים נוספים לשם קביעת התנהגות כלי הרכב לפני ההתנגשות;
• חישובים נוספים בהתאם לנסיבות;

איכות החישובים ורמת הדיוק שלהם תלויה באיכות איסוף הנתונים ברמות הראשונות. ככל שהרמות הראשונות תהיינה “עניות” בנתונים, כך יצטרך הנהג להסתמך על איכות איסוף הנתונים שערך הבוחן המשטרתי. כאן, מוזכר שוב שאיסוף נתונים באופן עצמאי, מיד לאחר התאונה, עשוי לאפשר לנהג לשחזר את התפתחות התאונה ללא תלות בממצאי הבוחן המשטרתי. הניסיון מלמד שניהול הגנה על בסיס איסוף ראיות באופן עצמאי, על ידי הנהג עצמו או על ידי מומחה מטעמו, עדיף ברוב המקרים על פני ניהול ההגנה שעל סמך ממצאיו של הבוחן המשטרתי בלבד

שלב מס’ 5 – ניתוח הנתונים ומסקנות:

בשלב זה, מגיעים למסקנה החשובה ביותר – מדוע התרחשה התאונה. זאת, על סמך הממצאים מארבעת השלבים הקודמים. המסקנה שתתקבל תאפשר את קביעת האחריות לתאונה. כלומר, האם יכול הנהג המעורב בתאונה למנוע אותה או שמא הייתה זו תאונה בלתי נמנעת.

בשלב זה ייבחנו בין היתר, הפרמטרים הבאים:

• ייתכנות מפגע תעבורתי הנובע ממבנה הכביש או מהסדרי התנועה. למשל, תמרור, רמזור, שדה ראייה מוגבל וכד’;
• ייתכנות תקלה מכנית בטיחותית ברכב, כגון הגה, בלמים, צמיגים וכד’ לפני התאונה;
• התנהגות הולך הרגל הנפגע ותרומתו לגרימת התאונה;
• התנהגות הנהג המעורב וחלקו בגרימת התאונה;
• אפשרויות נוספות בהתאם לנסיבות;

ברוב המקרים, לאחר בחינת פרמטרים אלו ובהסתמך על הממצאים שנאספו עד-כה, תוטל האחריות לגרימת התאונה על אחד מארבעת הגורמים הבאים:

• התנהגותו של מי מהנהגים המעורבים;
• התנהגותו הרשלנית של הולך הרגל הנפגע;
• כשל של אחת המערכות הבטיחותיות ברכב;
• מפגע בכביש;

 לסיכום תהליך חקירת התאונה – כתב אישום במקרה הצורך:

שחזור תאונה דומה להרכבת פאזל. הנתונים שנאספים בשלושת השלבים הראשונים מדומים לחלקי הפאזל. שכן, כאשר חסרים חלקים, או כאשר יש חלקים לא מתאימים או לא שייכים, כמו מידע מוטעה וכד’, התמונה לא תהיה מושלמת אלא לוקה בחסר, ויהיה קושי לבצע שחזור מדויק התואם את המציאות בעת התאונה. מנגד, ככל שיהיו יותר נתונים רלוונטיים, שנאספו מיד לאחר התאונה, כך ניתן יהיה לבצע את השחזור ולהגיע למסקנות בצורה מושלמת יותר ובאופן יעיל יותר.

על כן, חשוב לאסוף נתונים וממצאים מיד לאחר התאונה. כך תוכל במקרה הצורך, כגון במקרה של כתב אישום נגדך או כתב תביעה על נזקים לצד שלישי, לבנות את הגנתך בצורה יעילה יותר. זאת ועוד, תהיה מסוגל לעמוד מול בוחן המשטרה עם הממצאים שנאספו מטעמך. מנגד, במידה שלא אספת כל ממצא ממקום התאונה, הרי שתצטרך לסמוך על ממצאי הבוחן. כפי שתוכל לראות בהמשך הספר, ממצאי הבוחן לא תמיד מושלמים, ולכן הפאזל שניתן להרכיב מהם הוא לעתים פגום ומקשה לבנות הגנה ראויה.

*המאמר אינו תחליף לייעוץ משפטי בידי עורך דין. האמור מעניק מידע כללי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואף לא חוות דעת משפטית ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא, ויש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו לפני נקיטת פעולה כלשהי, משפטית, רפואית או אחרת, מאחר וייתכנו מקרים שבהם יהיה על הנפגע לפעול אחרת לפי עניינו, ואשר אינן מפורטות במאמר זה, אשר על כן מומלץ לפני ביצוע פעולה כלשהי, לפנות ולהתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום זה, וזה תחום מומחיותו.