תאונת עבודה

תאונת עבודה

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ”ה – 1995‏ מגדיר מהי תאונת עבודה:

תאונת עבודה – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו.

סעיף 81 לחוק מרחיב וקובע:

הגדרות כתאונת עבודה אף אם:

  1. אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו.
  2. אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש.
  3. אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר, הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר לצרכי העבודה, או הנמצאים שם דרך קבע אף שלא לצרכי העבודה, והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה.
  4. אירעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים, והתאונה אירעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו.
  5. אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות.
  6. אירעה למבוטח שהוא עובד, תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים שבמקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו כאמור, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו לשם מילוי תפקידו כאמור או בחזרה ממנו ועקב נסיעתו או הליכתו זו, ובלבד שלא חלה בהן הפסקה או סטייה של ממש מהדרך המקובלת, ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך; לעניין זה דין חבר ועד מושב עובדים כדין חבר ועד עובדים.
  7. אירעה למבוטח שהוא עובד תוך כדי נסיעתו או הליכתו מהעבודה או ממעונו למקום הבחינה כאמור בסעיף 75(א)(4) או בחזרה למקום העבודה או למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו.

תאונת עבודה, שאירעה באחת מהנסיבות המתוארות לעיל תכנס להגדרה כתאונת עבודה, משכך, זכאי הנפגע לקבל מהמוסד לביטוח לאומי גמלאות עבור דמי פגיעה, ובמידה ונותרה לו נכות צמיתה זכאי הנפגע בתנאים מסוימים למענק חד פעמי או קצבה חודשית, כמו גם להטבות נוספות.

מחלת מקצוע – מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 לחוק והוא חל בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו”.

מהם דמי פגיעה ?

מבוטח זכאי לקבלת דמי פגיעה כאשר הוא נפגע בתאונת עבודה או חלה במחלת מקצוע, ועקב כך הוא אינו מסוגל לעבוד בעבודתו ואף לא בעבודה מתאימה אחרת.

את התביעה לדמי פגיעה יש להגיש תוך 12 חודשים מיום התאונה בסניף המוסד לביטוח לאומי במקום מגורי המבוטח, לטופס התביעה יש לצרף תעודה רפואית ראשונה על הפגיעה, הניתנת בקופת חולים.

התשלום עבור דמי פגיעה ניתן בעד 91 ימים בלבד, כאשר הסכום מחושב לפי 75% מהשכר החייב בדמי ביטוח ברבע השנה שלפני הפגיעה ועד למקסימום דמי הפגיעה בסך של 835.68 ₪ ליום.

מעבר לקבלת דמי הפגיעה, רשאי הנפגע להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ותשלום גמלת נכות מעבודה.

מי זכאי לקבלת גמלת נכות מעבודה ?

זכאי לקבל גמלת נכות בעבודה, כל מבוטח שנפגע בעבודה או שהוא סובל ממחלה שהוכרה כמחלת מקצוע אשר גרמה לו לנכות.

יובהר כי תביעה לקביעת דרגת נכות, תידון רק לאחר שהתביעה לדמי פגיעה בעבודה אושרה.

נפגע שנקבעה לו דרגת נכות מעל 9% – 100%, אולם הוועדה קבעה כי מדובר בנכות זמנית, אותו נפגע יקבל קצבה חודשית.

נפגע שנקבעה לו דרגת נכות קבועה מ- 9% – 19%, יקבל מענק חד פעמי.

נפגע שנקבעה לו דרגת נכות קבועה מ- 20%- 100%, יקבל קצבה חודשית.

הערה: נפגע בתאונת עבודה שאירעה לפני חודש אפריל 2006 יהיה זכאי לגמלה במידה ונקבע לו נכות בשיעור של 5% ומעלה.

את התביעה יש להגיש תוך 12 חודשים ממועד הפגיעה. יש למועד זה חשיבות מרבית משום שהגשת תביעה במועד מאוחר יותר עלולה לפגוע בזכות לגמלה, כולה או חלקה.

ראשית על אדם שנפגע בתאונת עבודה, לדאוג לקבלת טופס (250) ממעסיקו למתן טיפול רפואי לנפגע עבודה.

באמצעות טופס זה יוכל הנפגע לקבל טיפול רפואי בקופ”ח ולקבל מרופאו “תעודה ראשונה לנפגע בעבודה”.

הפניה הראשונה (התביעה) למוסד לביטוח לאומי הינה באמצעות טופס “הודעה על פגיעה בעבודה” אותו יש למלא ולהגיש לביטוח לאומי.

טופס זה בעל ערך רב חשיבות שיש למלא לאחר ייעוץ והכוונה מקצועיים, שכן מחדלים במילוי הטופס, עלולים לגרום לנזקים ולמצבים בהם הנפגע לא ייהנה מזכויות המגיעות לו.

תביעה נזיקית

בפסיקה נקבע, כי מעביד חב חובת זהירות כלפי העובד. על המעביד מוטלות חובות שונות, שמטרתן לספק לעובד סביבת עבודה בטוחה. בין השאר חייב המעביד לספק לעובד כלי עבודה בטוחים, הגנה מפני סכנות במקום העבודה, הדרכה נאותה, פיקוח ועוד.

כאשר נפגע עובד במהלך עבודתו, בוחן בית המשפט האם עמד המעביד בחובות המוטלות עליו. אם ימצא בית המשפט כי המעביד הפר איזו מן החובות המוטלות עליו, ובפרט אם חובות אלו נקבעו בחיקוק מסוים, יקבע בית המשפט כי המעביד התרשל כלפי העובד, ובמקרה כזה תקום לעובד זכאות לפיצוי מאת המעביד.

במידה ומדובר בתאונה שהוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, זכאי העובד – כאמור – לפיצוי חלקי מהמוסד לביטוח לאומי. במקרה כזה, ועל מנת למנוע “כפל פיצוי”, יקבע בית המשפט כי על המעביד לשלם לעובד את יתרת הפיצוי שאינו משולם לעובד על ידי המוסד לביטוח לאומי, ובין השאר 25% מאובדן השכר, פיצוי בגין כאב וסבל, הוצאות עזרת צד שלישי ועוד.

אם המעביד ביטח עצמו ואת פעילותו, רשאי העובד לתבוע גם את חברת הביטוח שביטחה את המעביד. לפיכך, מומלץ בטרם הגשת התביעה כנגד המעביד, לברר עמו אם הוא מבוטח, למשל בפוליסת “חבות מעבידים”, מאחר שקל יותר לקבל את הפיצוי שייפסק מחברת הביטוח מאשר מהמעביד, אשר בדרך כלל חוסנו הכלכלי נמוך מזה של חברת הביטוח.

תאונת עבודה עקב רשלנותו של צד שלישי

ישנם מצבים בהם העובד עשוי להיפגע במהלך עבודתו אצל או על ידי צד שלישי, שאינו המעביד. דוגמה שכיחה של תביעה כנגד צד ג’ הינה מקרה בו העובד נשלח לבצע עבודה אצל לקוח של המעביד, ואצל אותו לקוח מתרחשת תאונה בגלל מעשה או מחדל של הלקוח.

במקרה כזה יכול העובד, בנוסף לפניה למוסד לביטוח לאומי, להגיש תביעה נזיקית כנגד המעביד וכנגד הצד השלישי.

במצב דברים זה עשוי העובד להיפרע אף יותר מנזקו ולקבל 125% מנזקו במקום 100%.

כדי לקבל את כל הזכויות להן הנפגע זכאי, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המומחה בדיני נזיקין ובענייני תאונות עבודה בפרט.

משרדנו בעל ניסיון רב שנים בייצוג נפגעי תאונות עבודה, בתביעות לקביעת אחוזי נכות במסגרת המוסד לביטוח לאומי, ובתביעות נזיקין נגד המעביד וחברת הביטוח המבטחת אותו.

המידע המובא לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי, אלא מידע ראשוני וכללי. בכל מקרה מומלץ לקבל ייעוץ משפטי פרטני ויסודי.

כל המסתמך על מידע זה עושה זאת על אחריותו בלבד.  אין באמור לעיל כדי ליצור יחסי עו”ד – לקוח מכל סוג שהוא.

תאונת עבודה
צור קשר

מאמרים נוספים