שלבים בדרך לפיצוי מקסימלי בתביעת ביטוח
השלב המקדמי בהגשת תביעת פיצויים בגין תאונת דרכים מתחיל, עוד לפני שהתביעה מוגשת לבית המשפט. למעשה, חלק ניכר מהעבודה המשפטית שמשקיע עו”ד לתאונת דרכים, נעשית עוד לפני שמוגשת התביעה. זאת, במטרה לייעל את ההליך המשפטי, ככל שניתן. ולהבטיח, שתקבלו, במהירות, וביעילות, את מקסימום הפיצויים שמגיעים לכם.
השלב הראשון בתביעת תאונת הדרכים מתחיל בשאלונים פנימיים שאנחנו מגישים לנפגע. השאלונים הפנימיים, כשמם כן הם. הם נשארים פנימיים וחסויים, והם נחשפים בבית המשפט. המטרה של השאלונים הפנימיים היא כפולה:
האחת, לקבל פרטים טכניים על תאונת דרכים. הפרטים הטכניים כוללים את סוג הרכב שהיה מעורבת בתאונת הדרכים, פוליסת הביטוח שביטחה את הרכב, האם מדובר בתאונת עבודה, ועוד. הפרטים הטכניים הם חשובים מאוד, ועשויים להשפיע על האופן שבו ננהל את התיק. לדוגמה: אם תאונת הדרכים היא גם תאונת עבודה. יתכן, שאנחנו נעדיף לפנות קודם למוסד לביטוח לאומי, ולקבל פיצויים שמגיעים לנפגע. השנייה, להבין מהם הנזקים הרפואיים שנגרמו לנפגע. באמצעות השאלונים שלנו אנחנו מבינים מהם האיברים שנפגעו, אלו תחומים רפואיים עשויים להיות רלוונטיים, מהן ההשפעות התפקודיות שהתאונה גרמה לנפגע, ועוד.
לדוגמה: לקוחה שהגיע אלינו כי היא נפגעה בתאונת דרכים, כהולכת רגל. בזכות השאלונים שלנו הבנו שהאיברים שנפגעו הם הגב והאגן; הנזקים הרפואיים הם נזקים אורתופדיים, ונוירולוגיים; ובנוסף, נגרמה לה פוסט טראומה, שבאה לידי ביטוי בחרדות מחציית כביש.
השלב השני לאחר שהבנו מהם הנזקים הרפואיים שנגרמו לכם, אנו אוספים את כל החומר הרפואי הרלוונטי. מטרת איסוף החומר הרפואי היא להוכיח את הנזק הרפואי שנגרם לכם. כך לדוגמה, אדם שנסע ברכב, ורכב התנגש בו בעוצמה מאחור, עלול לסבול מכאבי גב והגבלה בתנועה. במהלך איסוף המסמכים אנו נאסוף גם את תוצאות בדיקות ה- MRI, אשר יצביעו על פריצת דיסק, ויסבירו את הסיבה להגבלה בתנועות.
השלב השלישי לאחר שהבנו מה המצב הרפואי שלכם, ולאחר שהוכחנו את הנזקים שלכם באמצעות מסמכים רפואיים, אפשר להגיש את התביעה לבית המשפט. במהלך ניהול התביעה, בית המשפט ימנה מומחה רפואי, אובייקטיבי, מטעמו, אשר יקבע מהו הנזק הרפואי שנגרם לכם, האם נותרו לכם אחוזי נכות, ומה שיעור הנכות שנותרה, אם בכלל.
השלב הרביעי אחרי שהגשנו תביעה לבית המשפט, בד”כ, יתמנה מומחה רפואי. המומחה הרפואי הוא מומחה אובייקטיבי, מטעם בית המשפט, והוא יקבע כמה אחוזי נכות תקבלו. למעשה, חוות הדעת של המומחה הרפואי עלולה לחרוץ את גורל התיק כולו – לשבט או לחסד. לכן, זהו למעשה, השלב החשוב ביותר בתיק.
חוות דעת מורכבת משלושה רכיבים עיקריים: הרכיב הראשון הוא ה”אנמנזה”. האנמנזה היא תלונות הנבדק. בתחילת הבדיקה של המומחה, הוא שואל את הנפגע כיצד הוא חווה את הנזקים הרפואיים שנגרמו לו, מהן המגבלות שמהן הוא סובל, ועוד.
הרכיב השני הוא הבדיקה הקלינית. הבדיקה הקלינית כוללת בדיקה פיזית של הנפגע. לדוגמה, אדם שנפגע בברך יצטרך להגיע לבדיקה עם מכנס שניתן להורדה בקלות, ובבדיקה ייבדקו טווחי התנועה של שני הברכיים, דלדולי שרירים, והיכולת של כל ברך לשמור על שווי משקל (או שמא הברך “קורסת”).
הרכיב השלישי, הם המסמכים הרפואיים, ובעיקר, בדיקות הדימות (MRI, CT, US, EMG, ועוד). בדיקות הדימות מאפשרות למומחה להבין מהו המצב הרפואי של הנבדק. לדוגמה, האם יש לו פריצת דיסק, האם הוא סובל מקרע בבית החזה, או שמא אחת מעצמותיו לא התאחתה בצורה טובה.
טיפ חשוב: לא להפריז יותר מידי
הרבה אנשים סבורים שבבדיקה אצל המומחה הם צריכים “לנפח” ולהפריז בסבל שהם חווים. זאת, מתוך הנחה, שגויה, שככל שהם יעצימו יותר את הנזקים שלהם, כך המומחה יקבע להם אחוזי נכות גבוהים יותר. זו התנהלות שגויה, שעלולה לחזור כבומרנג נגד מי שפועל כך.
למעשה, כמעט ולא ניתן לשקר בבדיקה אצל המומחה, משום ששלושת הרכיבים שציינו – אנמנזה, בדיקה קלינית, וממצאי בדיקת דימות – חייבים להתאים האחד לשני. לדוגמה, נניח שנפגע מסוים אומר באנמנזה שהוא סובל מכאבים בצוואר. אבל, מעיון במסמכים הרפואיים עולה שאין שום תלונה, או ממצא, שמעידים על כאבים; ובנוסף, בבדיקה הקלינית הצוואר נע בחופשיות.
במקרה כזה, סביר להניח שהמומחה יקבע שלא נותרו לנבדק אחוזי נכות. חומר מכך, הוא עלול לתייג את הנבדק כאדם לא אמין.
לכן, דרך המלך היא לשקף למומחה את האופן שבו הנבדק חווה את מגבלותיו, בצורה המדויקת ביותר. לשם כך, אנו מתכוננים היטב, לפני בדיקת המומחה, כדי להבטיח, שבדיקת המומחה תעשה בצורה הטובה והאפקטיבית ביותר.
אחר שמומחה מטעם בית המשפט קבע את היקף אחוזי הנכות של הנפגע, ובהנחה שהצדדים מקבלים את קביעותיו של המומחה, מגיעים לשלב שבו צריך לכמת את אחוזי הנכות. כימות אחוזי הנכות זה הדרך המשפטית שבה קובעים כמה שווים אחוזי הנכות. כך לדוגמה, הכללים המשפטיים קובעים, כמה שווים 20% נכות נוירולוגית, לאדריכלית בת 34, שמשתכרת 18,000 ₪ בחודש.
וכעת, כל מה שנותר לכם לעשות, הוא לאסוף את הצ’ק מחברת הביטוח.
